קמפו היא שיטה יפנית לעיסוק בצמחי מרפא אשר מבוססת על הקלסיקה הסינית על פי ניסיון קליני יפני. בייחוד על פי אבחנת בטן יפנית מתקדמת.
מערכת זו מבוססת על הרפואה הסינית, אשר הוצגה ליפן במאה ה-4 לספירה.
כבר מהמאה ה-6 לספירה הפכה הרפואה הסינית לפופולרית ביותר ביפן.
מטפלים מסורתיים עסקו באקופונקטורה, מוקסה וצמחי מרפא.
עד המאה ה-9 לספירה, נכתבו ספרי רפואה ביפנית ולא בסינית. כמו כן, היו גם ניסיונות לשלב את הרפואה הקיימת עם רעיונות טיפוליים בודהיסטים.
במשך השנים התפתחו ביפן בתי ספר שונים של רפואה מסורתית. חלקם היו יותר תיאורטיים וחלקם יותר מעשיים. תנועת ה-Kohoha, אשר פרצה במאה ה-16, רצתה להחזיר את כתבי הרפואה הסינים הקלסיים, אבל עדיין הדגישה את הפרקטיקה וההתבוננות בהיבט יפני.
כבר במאה ה-16 החלו מטפלים מסורתיים להתעניין ברפואה שעסקו בה באירופה דרך גישה לתחנות המסחר ההולנדיות אשר יפן סחרה איתם.
הם התעניינו בעיקר בתורת הרפואה המערבית אבל בשימוש במושגים סיניים לטיפול במחלה. כמו כן באותה תקופה, גם פיתחו תרופות פטנט אשר נמכרו בחנויות קטנות ללא צורך בהתייעצות של מטפלים.